יש סרטים - קולנוענים בעצם - שמנסים תמיד לחשוב מחוץ לקופסה. לשנות סגנונות, לשלב. לשנות כיווני עלילה באמצע. כשעושים את זה באימה זה תמיד כיף, כי בשלב כלשהו קולטים שבאמת אין איך לדעת לאן הסרט הזה ילך. הסרטים של דמיין מקארת׳י הם מאוד כאלה, זה כבר ממש הסגנון שלו וזה ניכר בשני סרטיו הקודמים באורך מלא, ״Caviat״ ו- ״Oddity״ - בדגש על השני. לכן, לא פלא שגם ״אמונה אפלה״ מגיע בגישה זו. הסצנה הראשונה של הסרט זורקת אותך למשהו שלאו דווקא היית מצפה מסרט אימה להכיל - בלי ספוילרים כמובן - ואז ממשיך להתפתל, להפתיע, להסתיר ולגלות דברים בקצב שלו.
אדם סקוט היה תמיד שחקן מאוד קומי עד שכולנו ראינו אותו זורח בתפקיד דרמטי מצויין בסדרה מעקמת הז׳אנרים האדירה Severance. חוץ ממנה ו-״שקרים גדולים קטנים״ כמובן, לנו לא יצא לראות אותו ממש בשום מקום מרכזי לאחרונה והסרט הזה בא שוב להגיד לנו - אדם סקוט מוכשר מאוד. מעבר לעובדה שפשוט תענוג לראות אותו על המסך, גם כאן הוא בא בתפקיד דרמתי אפילו יותר ״רציני״ ועגמומי מב-Severance ועושה אותו נפלא.
הכיף הגדול פה זה שהסרט משלב כמה סגנונות אימה באופן בכלל לא צפוי. כמו שהזכרנו קודם, הכיוון של הסרט פשוט משתנה כמה פעמים לאורך הדרך וגם כשחושבים שהסרט הוא משהו אחד, פתאום מסתבר שהוא משהו אחר ואז מסתבר שהוא בעצם שילוב וכולי וכולי. זה גורם לצופה להיות על קצה הכיסא לאורך כל הסרט מצד אחד, ומצד שני לא להרגיש את הזמן חולף כי אין מצב שאתה אומר ״אה אוקיי, זה מרגיש כאילו הסוף מגיע״, הוא פשוט מתפתח הלאה. בדומה להרבה סרטי אימה טובים אחרים מהשנים האחרונות, הוא משתדל לא ליפול לפורמולטיביות של הז׳אנר ומנסה ללכת למקומות אחרים ולא צפויים. מנסה - ואף מצליח.
גם כשזה נוגע לסרטי אימה שמתרחשים בבתי מלון, עד כמה שנראה שיש כמה הומאג׳ים יפים למאסטרפיס של הזאנר הזה, 1408 שמבוסס על סיפור קצר ונפלא של סטיבן קינג, ״אמונה אפלה״ מביא כיוון אחר לגמרי שמתייחס לנושא בצורה חדשה ויפה.
מעבר לכך, האלמנט האמיתי החזק בסרט הזה הוא בכלל האווירה. החל מהסאונד-דיזיין והמוזיקה עד לצילום והצבע - האווירה היא קינג פה. משהו מאוד אפל וקודר אופף את הסרט ממש מההתחלה שלו וזה שואב את הצופה פנימה מהרגע הראשון ומשרה אווירה מאוד אפקטיבית באולם. השבירה שלו מידי פעם לבדיחות קטנות פה ושם מאזנים את הכל בצורה מושלמת. אורך הסרט הוא מאד קומפקטי, מה שהופך את חווית הצפייה למאד ממצה, ולא אחת שנשארת יותר ממה שהצופה רוצה. הסרט נע בקצב טוב ודואג להשאיר את הצופה מרותק לאורכו, ומערכת ״השיא״ ללא ספק מספקת את הסחורה ומביאה את החוויה לסיום הולם.
״אמונה אפלה״ הוא מסרטי האימה הבולטים של השנה. תוך כדי צפייה היינו בטוחים שהוא יתקבל באהבה בקרב כל הקהל אבל מסתבר שלמרות שבארה״ב הוא מקבל שבחים רבים, דווקא בארץ המבקרים מחזיקים בדעה פושרת — וחבל. יש פה את כל המעלות של סרט מתח-אימה מצויין, שגם מאוד מומלץ לצפות בו באולם מלא אנשים, כי זו אחלה חוויה. בהובלתו המדהימה של אדם סקוט, מדובר בסרט אימה מרענן ומרתק, שמומלץ לצפייה לחובבי הז׳אנר ובאופן כללי למי שרוצה קצת זמן טוב מול המסך הגדול.
