אין ספק שבוב אודנקירק ("סמוך על סול", "סתם אחד") הוא אחד השחקנים הכריזמטיים ביותר בהוליווד. מהרגעים הראשונים שהופיע בסדרה "שובר שורות" בתפקיד סול גודמן, היה מובן לגמרי כי דמותו תישאר אייקונית. אך המעבר של אודנקירק להצלחה קולנועית בתור כוכב הוליוודי לכל דבר התרחש רק לפני חמש שנים, עם יציאת "סתם אחד", שהבליט אותו לא רק בתור מצוין בתפקידים דרמטיים וקומיים, אלא גם בתור כוכב אקשן — אפילו בגילו המבוגר יחסית.
ממבט ראשון, "עסקים כרגיל" נראה כמו המשך של אותה אווירה של סרטי האקשן הקודמים שאודנקירק כיכב בהם, אבל מתחת לפני השטח נמצאים כמה פרטים שמבדילים אותו מהם.
הגדול והעיקרי שבהם הוא מעורבותו של דרק קולסטד, יוצר סרטי "ג'ון וויק", בתור מפיק ותסריטאי. סגנונו אכן מורגש ב"עסקים כרגיל", גם אם הסרט אינו מגיע לפסגות של "ג'ון וויק". העלילה מספרת על יוליסס, המגולם על ידי אודנקירק, שהוא שריף בתפקיד זמני. הוא מוצא את עצמו בעיירת נורמל שבמינסוטה המכוסה בשלג — רושם ראשוני שנראה כמו מחווה ל"פרגו" של האחים כהן, לפי מה שתושביה מפגינים: מעין נחמדות מזויפת. מהר מאוד מתגלים שני פרטים עלילתיים שמניעים את הסרט: הראשון הוא קונספירציה פלילית שרוב התושבים מעורבים בה, והשני הוא עברו של יוליסס ואיך הגיע בכלל לתפקידו המשונה.
טביעות האצבע של קולסטד מופיעות כאן בעיקר בכל הקשור לבניית העולם. זה אמנם לא עושה רושם כי זו יריית פתיחה לפרנצ'ייז כמו "ג'ון וויק", אבל אי אפשר להתעלם מכך שהסרט, בתוך 88 דקות בלבד, מכניס את הצופים לתוך עולם עשיר ורחב. ישנם ארגוני פשע, דמויות צבעוניות והרבה מיקומים ייחודיים. לתוך העולם הזה נכנס גם האקשן הבלתי מתפשר, שמדמם יותר מסרט האקשן הממוצע, עם רגעים שנראה שיכלו לצאת מ"יעד סופי" מבחינת גרפיות.
לצד זאת, הכוריאוגרפיה והפעלולים אמינים ומצוינים: כל המכות עוצמתיות וכל ירייה מרגישה מדויקת. הצילום משלים את החוויה עם מצלמה ידנית שמעט רועדת אך מאפשרת לצופה לראות את האקשן היטב. סצנות האקשן ב"עסקים כרגיל" הן ללא ספק ההיילייט של הסרט: הן מותחות, מפתיעות ואפילו די משעשעות.
אותן מילים חמות לא יכולות להיאמר על שאר מרכיבי הסרט. הבעיה הגדולה ביותר שלו היא המחסור בסיפור ממשי — הסרט מתקדם מנקודה לנקודה כמו צ'קליסט של משימות ולא כעלילה זורמת. כך גם כתובה דמותו של יוליסס: אם לא היו אומרים את שמו כל כך הרבה פעמים, קשה שלא להתייחס אליו בתור דמות אחרת של אודנקירק. האיפיון של גיבור הסרט דל מאוד, וללא ספק מדובר בטייפקאסט של גיבור אקשן מבוגר ושרמנטי.
הבעיות האלו היו מורגשות פחות אילו הסרט היה מקורי יותר. כמעט כל חלק בו מזכיר סרט אחר. מעבר לסרטים שצוינו קודם, ניתן לזהות ב"עסקים כרגיל" גם ניחוחות של "משחקי דמים", "שוטרים לוהטים", "מת לחיות" ועוד. הדמיון הזה לא הופך את הסרט לרע, אלא לדי סתמי — סרט פופקורן לכל דבר ועניין. אין בו ערך מוסף, אבל לא תמיד צריך כזה. לפעמים מספיק סרט שהוא פשוט קצר, קולע וכיפי. וכמה נימות לסיום:
