לפני שהיו "הישרדות" או "אבודים", נכתב ספר בשם בעל זבוב, והוא גם הספר האהוב עליי. הספר עוסק בקבוצת ילדים שמתרסקים על אי בודד ונאלצים לשרוד לבדם. עכשיו, ה-BBC הוציאו מיני-סדרה המופיעה גם ב-yes, מאת התסריטאי של "התבגרות" ג'ק ת'ורן, ובבימויו של מארק מונדן, במאי "סוד הגן הנעלם".
אתחיל עם מה שטוב בסדרה.
המבנה של ארבעת הפרקים הוא הברקה של ממש. בכל פרק אנו עוקבים אחרי נקודת מבט שונה — חזרזיר, ג'ק, סיימון וראלף. המבנה הזה פועל מצוין: לא ארוך מדי ולא קצר מדי. למי שמכיר את הסיפור, הוא מציע זוויות חדשות על האירועים המוכרים; ולמי שלא, הוא בונה בסבלנות את הרקע של כל דמות באמצעות פלאשבקים: מה שמרגיש, באירוניה מסוימת, בדיוק כמו "אבודים", סדרה שנוצרה בהשראת הספר הזה.
הצילום מדהים. אין עליו מילה רעה, פגעו שם בול. לדעתי זו אחת הסדרות המצולמות ביותר שראיתי. גם הקאסט מעולה. זהו כמעט התפקיד הראשון של כל הילדים, ויש שם הופעות מרשימות מאוד, במיוחד השחקן המגלם את חזרזיר, שכבר קטף תפקיד ב"נרניה" של גרטה גרוויג (במאית "ברבי").
אז איפה הבעיה?
העשייה הקולנועית של הסדרה מדהימה בכל רבדיה: העדשות, הקצב, הלוקיישנים, העריכה והבימוי, כולם מבריקים ומשקפים פרשנות אחידה וברורה של הבמאי והתסריטאי לספר. וזו בדיוק הבעיה שלי.
כיצד לתאר התמודדות חברתית?
הסיפור של בעל זבוב מציב את הילדים בסיטואציה שבה הם נאלצים להתבגר ברגע ולהתמודד עם דילמות חברתיות ומוסריות. אבל בסדרה בחרו להמעיט בכך ולאפשר לדמויות להישאר בתוך אווירה ילדותית, מבלי לחייב אותן לקחת אחריות על המתרחש.
העמקת הדמויות
ההחלטה להעמיק את הדמויות הייתה נכונה, אבל הדרך שבה בוצעה הייתה לעיתים חסרת עדינות, ודווקא ייצרה דמויות שטוחות יותר. את ג'ק, שאמור להיות דמות מאיימת ובלתי צפויה, הפכו לנער רגיש שמשחק תפקיד — סטייל דרקו מאלפוי (ואגב, השחקן המגלם אותו אכן משחק את דרקו מאלפוי בסדרת "הארי פוטר"). דמותו של סיימון, שאמורה להיות מסתורית ורוחנית, כמעט נעלמת, ובמקומה השתילו רומן מרומז בינו לבין ג'ק.
ג'ק מול ראלף
והבעיה הגדולה ביותר בעיבוד: ראלף הוא דמות חלשה מאוד. בגלל זה הסיפור כולו לא מחזיק — לא ברור מה הפך אותו למנהיג נערץ, ולא ברור מדוע ג'ק בכלל מתייחס אליו ברצינות. ראלף אינו מציב שום קונטרה לג'ק, ומכאן שהקונפליקט המרכזי מאבד את עוקצו.
בשורה התחתונה
האובססיה הקיצונית שלי לספר גרמה לי להיות קשה ולחפש את הכשלים. אבל אני מאמין שמי שיראה את הסדרה ייהנה ממנה. היא מתאימה בעיקר לאוהבי סדרות איטיות ואמנותיות יותר, ואם עוד לא קראתם את הספר, זוהי הזדמנות מצוינת להכיר אותו.
