כש-"סמייל 2" יצא, בר זינגר ואני כתבנו בפירוט למה הוא השאיר אותנו ספיצ'לס בקולנוע. בזמנו זה היה סרט השנה של שנינו, אבל מאז עברו מים בנהר, הם התריסו כנגד כוח המשיכה ובשביל בר "מרשעת" הדיח אותו
למקום השני. אצלי, לעומת זאת, "סמייל 2" היה ונשאר ֶעד עצם הרגע הזה הסרט הכי מרשים ומפעים של 2024, יצירת מופת שקשה להשתוות לה בעיניי, שנתנה את הפייט לבלוקבאסטרים כמו "חולית 2" וסוכריות מבקרים כמו "אנורה", מצויינים ככל שיהי - והביסה את כולם.
בטקסט ההוא, בר ואני הרעפנו שבחים על המשחק של נעמי סקוט אבל חשוב היה לנו להזכיר שלא משנה כמה המשחק שלה מדהים, היא כנראה לא תראה הכרה והערכה על כך בעונת הפרסים המתקרבת. בערוב שנת 2024 ואחרי ריוואצ' לילי נפלא בקולנוע בניו יורק רגע לפני שירד מהמסכים, אני רוצה לחזור ל-"סמייל 2" כדי להתעכב בדיוק על נקודה זו, בקונטקסט רחב יותר.
בעולם מתוקן, "סמייל 2" כבר מזמן היה שם שגור בפיהם של כל אנליסט וחובב עונות פרסים כפרונטראנר רציני מאוד בכמעט כל קטגוריה משמעותית.
שני עקרונות צריכים להתקיים ב-"עולם מתוקן" שכזה, כשהראשון הוא ש-"אימה" תפסיק להיות מילה שמעידה על רף רצינות ואיכות נמוך מלכתחילה או מילה נרדפת ל-״זכאות נמוכה לפרסים". נכון, היו זמנים בהם רוב סרטי האימה שמו יותר דגש על להיות אפקטיביים במה שבאו לעשות - להפחיד - בין אם היו מצויינות קולנועית או פחות, אך מהפכת ארי אסטר, רוג'ר אגרס, מייק פלאנגן, עוז פרקינס ושות' בשנים האחרונות יצרה תפנית שקצת מביך להתעלם ממנה ב-2024. סיפורים עמוקים ונוגעים, דמויות מורכבות, דרמה טובה עם אלמנטים של אימה אפקטיבית ברמה קולנועית גבוהה - זה מה שקורה היום. ו-"סמייל 2" הוא מהדוגמאות הכי מושלמות לכל זה. כמו שעל כל כמה ״תא הנשיקות 6״ יש ״שמש נצחית" בז'אנר הרומנטי ועל כל כמה "מהיר ועצבני 21: נקמת האגזוז דילאקס" יש "אינספשן" בז'אנר האקשן - יש גם ״סמייל 2" או "תורשתי" על כל כמה ״מלכודת העכברים".
הדבר השני שחייב להשתנות הוא העובדה שעל כל כמה מתחרים ראויים למועמדויות, הפרסים נוטים להעלות על נס סרטים בינוניים מאוד, אך עם הכמות המדויקת של התחנפות פלצנית. השנה, הדוגמא הטובה ביותר היא ״אמיליה פרז" - יקיר לבם של עדר המבקרים המיושנים והטרחנים. בפועל הוא סרט בינוני עם סיפור הזוי ולא ריאלי, שמתיימר להיות מיוזיקל עמוק ונוקב על אף שהשירים בו פשוט לא טובים (עם כמה שחלקם מדבקים), טועה ומועד בכל כך הרבה מקומות, הפך למימ גדול - אבל כולל מספיק התחנפות ורצון לצאת אביר נאור ופרוגרסיבי ועל כן יסחף, וכבר התחיל לסחוף, פרסים בכמות שלא מתקבלת על הדעת, ובקטגוריות שהוא פשוט לא ראוי להן, בטח שלא מול סרטים אחרים שיצאו השנה, בלי קשר ל״סמייל 2״ אפילו. סורי, המלך עירום ומזייף בספרדית.
תכלס, למרות שהוא מכיל עומק פסיכולוגי ועשוי מדהים, "סמייל" הראשון דווקא נטה יותר לעבר הצד סטנדרטי של סרטי אימה בהשוואה לסרטי אימה יותר כמו אלה שהזכרתי, מה שרק הפך את השני לכזה שוקר עבור הקהל. גם בר, אגב, אמרה לי את זה ממש השבוע כשדיברנו על זה - מנקודת המבט שלה, מהסיבה הזאת, היא לא הגיעה לקולנוע עם ציפיות גבוהות כלשהן מהסרט השני והסרט רק התברר כהפתעת השנה. אני זוכר ששנינו יצאנו בהלם טוטאלי מהאולם בפרימיירה, מה שהוביל לחוות הדעת שכתבנו. יש פה מאסטרפיס.
"סמייל 2" פשוט בלט בנוף הקולנועי של השנה החולפת. מעבר לנעמי סקוט המושלמת, שחקנית השנה בפער עצום, שהחזיקה את כל הסרט הזה על הכתפיים בכשרון נדיר של אחת לתקופה, יש למשל את הפסקול המרטיט והסופר-מקורי של כריסטובל טפיה דה ויר, שרגיל לשנות פרדיגמות של פסקולים גם במקומות כמו "הלוטוס הלבן", "מראה שחורה" ולאחרונה גם הסרט "בייביגירליי (שעוד לא יצא אבל הפסקול כבר בחוץ והוא מטורף לגמרי). הוא פשוט נשמע כל כך לא שגרתי ורענן לאוזן, תוך כדי שהוא מעצים כל סצנה. עוד דוגמא היא הצילום של צ'ארלי סארוף, שוב - יש שם רגעים שהדרך היחידה שאפשר לתאר אותם היא: מפוצצי מוח. טכניקה, פריימים, תזוזה - הכל. אף אחד מהם לא יזכה כנראה בשום פרס, או אפילו מועמדות. זה שערורייתי בעיני.
וכמובן שחייבים לדבר על פארקר פין, שכתב וביים את כל הדבר הזה בגאון. הוא הצליח להצטרף לליגה של הגדולים ולהראות שסרט אימה ממש יכול להיות יצירת מופת קולנועית, לנפץ סטריאוטיפים ותקרות זכוכית ולגרום לי להגיד שסרט סיקוול אימה שכזה הוא הסרט הטוב ביותר לשנת 2024 בתקציב קטן פי 7 משל ״חולית 2" ופי 5 משל "מרשעת", לדוגמא - ומתעלה על שניהם ועוד הרבה ראויים ומופתיים אחרים. מה גם שאני לא זוכר מתי ראיתי סרט כזה עמוק סימבולית, פסיכולוגית ונפשית על הפרסונה שמאחורי העסק המשומן הזה שנקרא "כוכבות פופ". לא יכול לחכות לראות מה הגאון הזה עוד ייצור בעתיד, אני מעריץ גדול עכשיו.
בסופו של דבר, "סמייל 2״ הוא עדיין סרט אימה. רק שניים כאלה זכו באוסקרים ב-30 שנה האחרונות: "שתיקת הכבשים" ו-"תברח" (שיש שחולקים בכלל על היותו ייסרט אימה פרופר", ואני בינהם). זה לא שאין זוכים ראויים מידי פעם (אופנהיימר ווהו!), אבל המערכת שם רקובה מהליבה, ברמה שאותם חובבי, מנתחי ועוקבי עונות פרסים אדוקים (שאווטאווט לדביר) יכולים לנחש ולצפות מראש כבר מי שיחק בדיוק לידי השופטים או "מבקרי האיכות" המיושנים והנרגנים שמצביעים ומחזיק בסיכויים לזכות מסיבות טכניות שטחיות (אהמ אהמ אמיליה פרז) ומי פשוט לא נכנס לשיקולים שלהם מלכתחילה. חייבים שינוי שם והלוואי שזה יקרה. בינתיים, חבל שההזדמנות של "סמייל 2"י נלקחה ונמנעה ממנו מראש.
