יש שיגידו שהסדרה "הקלאסית" של Alien נגמרה אחרי הסרט השלישי, הרי הסרט הרביעי הוא די משיכה הזויה של עלילה שנגמרה בסוף הסרט השלישי. אז הסיפור נחתם בשנת 1992. בדיוק 20 שנה אחרי, המאסטר שיצר את הסרט הראשון ששינה את פני המדע בדיוני לנצח חוזר "ליקום הקולנועי" של הנוסע השמיני, אם תרצו. הפעם הוא חובר לאחד מגדולי החנונים של הוליווד שבמקרה גם אחד התסריטאים הכי גדולים, בעיני לפחות, בהוליווד - דיימון לינדלוף. האיש מאחורי ,LOST האיש מאחורי "הנותרים" וגם "השומרים" .HBO-1 הבחירה היתה לספר לנו מה קרה לפני אירועי הסרט הראשון ולהוביל להבנה יותר טובה של הסיפור, אבל לא סיפרו איך בדיוק. לכן, בעצם אפשר לומר שפרומתאוס הוא סרט שממש עומד בפני עצמו. לראייה, אני בעצמי צפיתי בו כשיצא, הרבה לפני שצפיתי בסרטי הנוסע השמיני. העלילה שלו מתקשרת לקונספט של הסרט הראשון רק לקראת הסוף, אך לא לדמויות או העלילה הישירה, הרי הוא מתרחש 29 שנים לפני.
הסיפור הוא פשוט: זוג ארכאולוגים שחקרו זמן רב כיוון מסוים להמצאות מקורו של כל המין האנושי בכוכב רחוק מאוד מצטרפים למשלחת חלל שמיליונר סקרן וגוסס מימן במטרה למצוא את התשובות לשאלות שלהם. כשהם מגיעים לשם, הם מגלים תשובות, אבל לא מהסוג שנעים לגלות, ומסתבר שהאמת הרבה יותר מורכבת, ויחד איתה מגיעות לא מעט סכנות.
דיימון לינדלוף וג'ון ספייטס (שאמון גם על כתיבת שני חלקי "חולית"), הצליחו לספק סיפור מאוד מסקרן, ולהתייחס לנושאי מדע בדיני רבים שאני מניח שמעסיקים לא מעט אנשי מדע. מה שהכי מעניין הוא שאין שום כיוון או תשובה מהירה לאיך בכלל זה מתקשר לעלילות "הנוסע השמיני". התשובה מפתיעה ומעניינת.
הבקיאות והתשוקה של לינדלוף למדע בדיוני מורכב ושאלות קיומיות גדולות, דבר שניכר גם LOST-1 וגם ב-"נותרים", זורחים גם כאן.
הקאסט בסרט מרשים פלוס. חבורה ענקית של כשרונות. נתחיל בנומירפייס שזוהרת בתפקיד ראשי מאתגר מאוד. לוגן מארשל גרין הנפלא פה, אידריס אלבה, שרליז ת'רון, גיא פירס, בנדיקט וונג, קייט דיקי ממשחקי הכס וכמובן - מייקל פאסבנדר. שהוא הדבר הכי נפלא בסרט. שחקן משכמו ומעלה באופן כלדי שמשח פה את דמותו שד דיויד האנדרואיד האנושי בצוות על החללית, שבמהרך הסרט מתפתחת למקומות מסתוריים ולא צפויים.
סר רידלי סקוט, שבכללי הוא אחד הבמאים הכי ורסטיליים בהוליווד, יצר פה מותחן מסתורין מהמעלה הראשונה. בדיוק כמו בסרט הראשון, מה שמניע את הסרט הוא בעיקר האווירה שמתפתחת לאט לאט. יש גם אקשן וכשהוא מגיע הוא פשוט לא עוצר. מרגע מסויים בסרט פשוט נשאבים למסך כי כל רגע משהו קורה.
פלוס ענק בסרטי Alien הוא שמעבר לעלילות החלל החייזריות יש תמיד אינסייט עמוק יותר על כל מיני נושאים. וגם כאן - תהיות על מקור המין האנושי ועל התקדמותו בעתיד הרחוק, אינטרסים שמניעים אנשים, כמה רחוק תלך בשביל מה שאתה מאמין בו, אבל במקרה הזה בעיקר נושא התקדמות ה-ו קופץ לראש. ב-2012 כשהסרט יצא זה עוד היה ממש מדע בדיוני אבל דווקא דמותו המורכבת של דיוויד, היום, מעלה המון תהיות על ההתקדמות הטורפת מרגע לרגע של ה-ו שאנחנו רואים וחווים היום - לטובה ולרעה. מה קורה למשל כשדגם של אנדרואיד מכיל קצת יותר מידי יכולת לחשוב ולהחליט בעצמו, מה הוא חושב TV "אביו" (מי שיצר אותו) או על מקומו בעולם, ובעיקר לאן זה מוביל אותו. קלאסיק דיימון לינדלוף, כפרה עליו.
עם אפקטים מרשמימים מאוד (הרי התקדמנו מאוד מאז הסרט הראשון, ועד כמה שהאפקטים שם היו יפים ודי אמינים, עכשיו זו רמה אחרת לגמרי, אם כי זה קצת מוזר שהטכנולוגיה עשרות שנים לפני אירועי הסרט הראשון מרשימה יותר בהרבה, אבל נו טוב), עלילה מדהימה ומקורית, בימוי נפלא והמון מחשבה לאחקר הצפייה - פרומתאוס תמיד היה אחד הסרטים האהובים עליי, מאז שצפיתי בו בקולנוע אי שם ב-2012. ראיתי אותו שלוש או ארבע פעמים כבר, ורק עכשיו עם הסרטים הקודמים בראש, והוא פשוט סרט מדהים בכל מדד אפשרי.
