אם הייתם אומרים לי בשנת 2009 שכמעט 20 שנים קדימה ג׳יימס קאמרון עדיין יהיה בפנדורה הייתי מרים גבה. אז כן, אנחנו בשנת 2025 וקאמרון חוזר בסרט השלישי והמאד מצופה בסדרת סרטי ״אווטאר״, ובעוד שהסרט מהווה חווית צפייה נהדרת ואני ממש ממליץ לצפות בו על המסך הגדול, הוא משאיר רצון לקצת יותר ומתקשה במידה להביא לשולחן משהו שלא ראינו עדיין.
אי שם כבר במאה הקודמת ג׳יימס קמרון גיבש את הרעיון לסרטי ״אווטאר״. כשהבין שהכלים הקיימים באותו זמן בתעשייה לא מאפשרים להגשים את החזון שלו באופן מלא, הוא לא התפשר וקיבל החלטה - להקפיא את הפרויקט לחלוטין עד שהטכנולוגיה תדביק את הקצב של מה שראה בדמיונו, ובמהלך שנים התעסק בעיקר בחקר ופיתוח של מערכות חדשניות של צילום ו-Motion Capture.
רק בשנות ה־2000 קמרון החזיר את הפרוייקט לחיים כהפקה אמיתית. בתהליך פורץ דרך טכנולוגית, הוא צילם את הסרט הראשון תוך שילוב חדשני של משחק-חי ואנימציה. בתור הבמאי שהביא לנו את סרטי ״שליחות קטלנית״, ״טיטאניק״ ו-״שובו של הנוסע השמיני״, זה ראוי להערצה לחשוב שהוא בחר לשים את הקריירה שלו בסוג של ״השהייה״ רק כדי להביא לעולם חזון ארוך שנים.
לאחר ההצלחה האסטרונומית של הסרט הראשון, קמרון עמד בפני בחירה: למנף את ה-Capital שיש לו בעיניי האולפנים ליצירת כל פרויקט אחר שרק ירצה בערך, או להעמיק בחזון שכל כך דיבר אליו במשך שנים ולהמשיך ליצור סיפורים בעולם של פנדורה. הוא בחר באפשרות השנייה, אך במקום לצלם המשך זריז כדי לספק את הסטודיו, הוא החל לכתוב ולרקום בראשו סאגה שלמה, המתפרשת על פני כמה סרטים ומספר עשורים של עבודה, תוך פיתוח טכנולוגיות חדשות שיאפשרו להרחיב את העולם שרקח למחוזות חדשים.
הסרט השני, ״דרכם של המים״, יצא כ-13 שנים (!!) אחרי הסרט הראשון - שנים שבמהלכן קאמרון השקיע את רוב זמנו בעשייתו ולא עשה אף סרט אחר. הסרט שיקף שינוי בגישה: פחות הצגת שרירים טכנולוגית, ויותר התמקדות בדמויות ובסיפור - כשהטכנולוגיה הפכה לכלי שמעצים את החוויה בצורה ייחודית.
״אש ואפר״ יצא לאור כעת כשהטכנולוגיה בשלה לגמרי, וקאמרון כבר מתמצא לחלוטין בשימוש בה. באופן לא מפתיע- ויזואלית הסרט מרהיב לחלוטין ובעיניי חובה לצפייה באולם IMAX. במיוחד עם אורכו המנופח, קשה לי לדמיין לשבת לראות את זה בטלוויזיה בבית - זה פשוט יוריד כל כך הרבה מהחוויה של הסרט. הבעיה היא שמרגיש שהגענו למקום בו החדשנות הטכנולוגית הגיעה לסוג של נקודת רוויה, והפלא הויזואלי הוא לא עד כדי כך רחוק ממה שהתרגלנו לראות בבלוקבאסטרים גדולים אחרים בשנים האחרונות. מי שזוכר את הטירוף שהיה בשנת 2009 כשהסרט הראשון יצא, כנראה לא ישכח עד כמה זה היה יוצא דופן בזמנו.
מהצד החיובי, מה שנפגם באפקט ה-״וואוו״ לעומת מה שהסרט הראשון הצליח להשיג אי שם לפני עידן ועידנים, מתוגמל בבשלות טכנולוגית שאפשרה לקאמרון לממש את מירב הפוטנציאל שלו כאשף בתחום הפעולה, ושהצליחה להביא למסך הגדול כמה מקטעי האקשן המרהיבים והשאפתניים ביותר שראיתי לאחרונה — ויש פרקי זמן ארוכים לאורך הסרט שמהווים ספקטקל לא פחות מפוער פה.
בניגוד לסרט השני, שהתחיל בקפיצת זמן משמעותית מאירועי הסרט הראשון, פה אנחנו מתחילים בדיוק איפה שהסרט הקודם התחיל - לטוב ולרע. מצד אחד זה נחמד שזה מרגיש כמו סאגה אפית אחת ארוכה שאינה בהכרח מחולקת לפרקים מוגדרים, אך מצד שני הסרט לא עושה יותר מדי מאמץ לרענן את הזיכרון של הצופים לגבי דקויות בעלילה וב-World Building, דבר שעלול להשאיר הרבה צופים שלא צפו בסרט הקודם זמן מה קצת מבולבלים.
ניכר, לפחות ממה שאני זוכר, שיש יותר הומור מבסרטים הקודמים והסרט כן מצליח ללכת לנקודות מעניינות מבחינה עלילתית. הרבה דמויות מקבלות עומק, דמויות מעניינות חדשות נכנסות וה-Stakes בשמיים. אבל מצד שני, המון בסרט גם מרגיש משוחזר ביחס לסרטים הקודמים, ומרגיש שהעלילה קצת מתחילה להסתובב סביב עצמה. ללא ספק רואים שיש חזון ארוך טווח- דבר שאני תמיד מעריך בסדרות, אבל נראה כאילו הביצוע היה יכול להיות חלק יותר.
הסרט מכין את הקרקע בצורה מסקרנת לסרטי ההמשך שעתידים לבוא (לפחות 2 מתוכננים), ואם קאמרון יקח לתשומת ליבו חלק מהביקורת הבונה שמופנית כלפי הסרט השני והשלישי, יש פה פוטנציאל לסיום מדהים.
זה חייב להאמר- עד כמה שהסרט טוב, ואכן מאד נהנתי ממנו - הוא ארוך מדי. מעטים הסרטים שבעיניי מצדיקים זמן ריצה של כ-3 שעות — אך הסרט הזה נושק לכיוון הרבע שעה מעל ל-3 שעות, וזה בעיניי מוגזם. זה לא שהסרט משעמם, אבל קצת עריכה של התסריט הייתה יכולה להפוך את החוויה להרבה יותר זורמת עבור הרבה מאד צופים. היתרון היחיד אולי בלצפות בו בבית זה שאפשר לקחת הפסקות - אבל אם סרט מגיע למצב שמצריך ממך לקחת הפסקות באמצע, אפשר לדעת שהכותב והעורך קצת הגזימו.
נשמע שיש לי הרבה תלונות אבל כמו שהציון מעיד, מאד אהבתי את הסרט בפן החוויתי שלו. בעוד שרחוק מלהיות מושלם, הוא מאד מהנה לצפייה ומציג סיפור רחב יריעה ועשיר שמצליח לספק אקשן עוצר נשימה ו-ויזואליה שתענוג לצפות בה על המסך הגדול. יוצאים לא מעט סרטי אקשן גנרי בשנים האחרונות, אך הסרט הזה מצליח להיות רמה אחת מעל מה שאנחנו בדרך כלל רגילים בז׳אנר הזה.
תחשבו סרט הרפתקאות/מלחמה עתיר תקציב עם שילוב אלמנטים קלאסיים של מד״ב ופנטזיה - כשברקע דמויות וסיפור שאנו מושקעים בו כבר לא מעט זמן.
״אש ואפר״ הוא לא סרט שישנה לכם את נקודת המבט על החיים (או על קולנוע, לצורך העניין), אבל מפצה על כך בהיותו ספקטקל מרהיב שנדיר לראות, אפילו בסטנדרטים של שנת 2025. בתור הסרט השלישי מתוך סדרה מתוכננת של 5 סרטים, הוא מהווה נקודת אמצע של מה שנהפך לפרוייקט חייו של במאי עתיר חזון שבחר להשקיע עשורים מחייו בהבאת פרי דמיונו לצופים. בעוד שמהנה מאד ומצליח להתקדם למקומות מעניינים, חוטא גם בחזרתיות יתר על דברים שראינו בסרטים הקודמים, ומרגיש שהיה יכול להיות מלוטש קצת יותר.
אני אהבתי - אבל שוב, חשוב לי לציין שאם אתם מתכננים לראות אותו, תנצלו את זה שהוא מוקרן על המסך הגדול ורוצו לעשות זאת בקולנוע (עם עדיפות ל-IMAX כמובן), כי צפייה ביתית תהרוס משמעותית את החוויה.
