אנחנו אוהבים את היצירות של גיא עמיר וחנן סביון כבר שנים. מודים שעוד לא ראינו כל אחת ואחת אבל היינו שם עוד מימי ״עספור״ פורצת הדרך, וצפינו בהם רק נהיים גדולים יותר ויותר וזה תענוג. מה גם שהם יוצרים, שאמנם לא במקום התרחשות הסרט הספציפי הזה, אבל עושים המון כבוד לירושלים בסרטים שלהם, בסגנון שפה בתסריטים, ובכלל מהקשר האישי אליה. משוחדים! ירושלמים בעצמנו.
על ״מזל חתולה״ שמענו עוד מיום הקולנוע הישראלי שהיה לא מזמן. לא הספקנו ללכת בעצמנו אבל התגובות של מי שראה היו נפלאות, וחיכינו ממש לראות אותו כבר, שכן אנחנו משתדלים לעקוב באדיקות אחרי התוצרים של הצמד המוכשר הזה. אז אתמול צפינו בו בפרמיירה הרשמית, ומה נגיד? מזמן לא נהנינו ככה מסרט.
נתחיל מזה שהתסריט מטורף וקורע. באמת שלא צחקנו ככה מסרט כבר הרבה זמן. העלילה אקראית כזאת ומקרית, כל הסרט מאוד פרוע בדמיון, המון שימת לב לפרטים קטנים וניואנסים שלרוב גונבים את רוב הצחוק. הסרט מספיק מודע לעצמו, בייחוד עם כל הבדיחות הפנימיות על סדרות משטרה וחקירות והכאילו ״קלישאות״ שהם בעצם קלישאות סרטי משטרה. הדמות של צחי הלוי, למשל, כבלש משטרה ״קלישאתי״ כזה, פשוט גרמה לנו לבכות מצחוק. כל הניואנסים היו שם, והסצנות איתו תמיד מעולות.
העלילה של הסרט מאוד ״ארעית״ באופן שאין פשוט סיפור לינארי במבנה סיפור מסורתי- ולדעתנו זו אחת מהחוזקות של הסרט. בעוד שכמובן יש עלילה כללית שעוטפת את הסיפור, הסרט עובר ממצב אחד לאחר, ומורכב מסוג של ״מערכות״ ארוכות בהתרחשויות שונות- משהו בין תיאטרון לאקראיות והתגלגלות מצבים והתפתחות מצבים הזויים סטייל לארי דיוויד (״סיינפלד״, ״תרגיע״). תמיד יש מקום בתעשיית הקולנוע ל-Storytelling לא שגרתי, ואנחנו חושבים שהסרט עושה עבודה מעולה בלתת סטייל פחות מסורתי לסרטי קומדיה ישראליים.
חוץ מהמשחק ההורג של עמיר וסביון, עם הכימיה המטורפת וארוכת השנים שלהם שכבר נדיר למצוא, הקאסט עמוס בשחקנים מעולים שרק ממשיכים להופיע. מלי לוי תותחית, יוסי מרשק קורע, ליאור אשכנזי, יניב סוויסה, רותם אבוהב, ועוד ועוד.
גיא עמיר וחנן סביון, לדעתנו האישית הקולנוענים הכי מוכשרים בארץ זה מספר שנים, מרשימים פה בכל אספקט אפשרי. בתור הכותבים, הבמאים, והשחקנים הראשיים בסרט הם באופן הכי מילולי שאפשר סוחבים את הסרט בעצמם לחלוטין, בנוסף לקאסט המרשים והסגל המוכשר בטירוף שעבדו על הסרט מאחורי הקלעים. הכתיבה חדה כמו שלמדנו לצפות מהם, הבימוי מעולה ואף שאפתני מאד, והמשחק— כל מי שראה דבר אחד או שניים שהם מככבים בו כבר יודע כמה זה מצחיק.
אולי זה עניין של טעם או חוש הומור אישי, אבל מזמן לא ראינו סרט (ישראלי או בינלאומי) שהיה כל כך מצחיק לכל אורכו, מההתחלה ועד הסוף. בין אם אתם חובבים של הסגנון האופייני לחנן וסביון ובין אם לא, היינו ממליצים מאד לצפות בסרט ולתת לו ניסיון. הסרט היה התחלה ענקית ביום הקולנוע הישראלי שחל לפני כמה שבועות, ואנו מקווים שזה מהווה אינדיקציה לביצועים והצלחה אסטרונומית שלו בזמן שהוא מופיע באקרנים בארץ. ״מכתוב״ היה פורץ דרך מהבחינה הזאת, ואנו מקווים שהסרט הזה יגיע להישגים לא פחות טובים- אם לא אפילו גבוהים יותר.
אנחנו באמת חושבים שיש לסרט הזה גם ממש מקום להצליח במקומות אחרים בעולם, ההומור בו מאוד גלובאלי ולא ״הומור ישראלי״ ספציפי מאוד. לדעתנו קהלים רחבים יכולים להנות ממנו ממש. לא סתם מנכ״ל נטפליקס ראה את הפוטנציאל הקומי האדיר שיש לצמד הזה.
בואו נדבר קצת בצורה פחות טכנית- כמו שכריסטופר נולאן תמיד אומר, בעוד שקולנוע הוא מדיום אומנותי מהאיכותיים והמורכבים ביותר שיש, אנשים הולכים לקולנוע בשורה התחתונה כדי להנות. אפשר לסובב את זה להרבה כיוונים, אבל כשאנשים הולכים לקולנוע הם רוצים זמן טוב. וזה בדיוק מה שהסרט הזה מספק. אתה מגיע לקולנוע ונהנה למשך כמעט שעתיים ויוצא מהאולם עם חיוך על הפנים.
אם זה המצב- כנראה שהסרט הצליח במה שניסה להשיג.
לדעתנו זו אחת הקומדיות המצחיקות ביותר שראינו לאחרונה, בכללי. בעולם בו קומדיות יכולות להיות כבר מאוסות ורפטיטיביות, כיף כל כך לראות קומדיה ישראלית כזאת שמחדשת המון, וגם רוכבת על הקלישאות על הדרך תוך כדי לספר סיפור קליל ויפה ובעיקר להצחיק המון המון. אל תפספסו את זה!
