היתה לנו ציפייה מטורפת לסרט הזה, במיוחד אחרי צפייה בסרטים הקודמים כהכנה (וחלק מהם לא בפעם הראשונה). אפשר להגיד שהסרט התעדה על כל זה ואפילו יותר. מהרגע הראשון משהו פשוט מרגיש נכון. הצילום מדהים, האווירה מושכת, השקט שכבר בשוטים הראשונים מתגנב.
נתחיל מזה שהבחירה לעסוק הפעם בדמויות צעירות יותר מבכל הסרטים הקודמים כאחד, היתה החלטה מאוד מרעננת, והקאסט לא מאכזב עד אף שרובו לא מוכר מאוד. מה שכן, קיילי ספייני (המהממת ויקירתם של העמוד ושל אור) מככבת בעוד תפקיד ראשי משוגע לגמרי שרק מוכיח שוב שהיא אחת השחקניות המדהימות של דורנו. היא מובילה את הסרט בגאון וזה פשוט כיף. שחקן נוסף שנותן הופעה מרשימה למדי הוא דיוויד ג'ונסון, שממשיך בכבוד את המורשת של שחקני העבר בתפקיד ה-"אנדרואיד התורן", באחת מתצוגות המשחק המרשימות בסדרה. וכמובן איזבלה מרס שתמיד כיף לראות אותה משחקת.
אחד הדברים שהכי ראויים לשבח בסדרת הסרטים הזו, הוא שסדרת "הנוסע השמיני'" מצליחה לעשות שילוב ז'אנרים די נדיר. לצורך המחשה, אור למשל הוא חובב גדול של זאנר האימה, בזמן שדביר חובב גדול של ז'יאנר המדע הבדיוני. הפרנצ'ייז הזה, ויש יגידו שהסרט זה יותר מכולם, מצליח לעשות שילוב נדיר של שני הז'אנרים, ולתת סרט עם מוטיבים של סרט אימה לכל דבר עם סטינג של מדע בדיוני. רוחות? שדים? רוצחים סדרתיים? מה אם לשם שינוי אלו היו חייזרים? השילוב המרענן הזה הוא מה שהופך את סדרת הסרטים לכל כך מרתקת וייחודית, וסרט זה שנעשה על ידי אחד מבמאי סרטי האימה העולים הבולטים בשנים האחרונות, שלוקח את זה לרמות חדשות.
אם הסרט הזה מתרחש בין הסרט הראשון שהתמקד באווירה מלחיצה, לבין השני שהתמקד באקשן, אפשר להגיד שהסרט הזה משלב בינהם מדהים. האספקט הפסיכולוגי והאווירתי משחק תפקיד מרכזי מאוד פה, אבל יחד איתו הסרט כולל סצנות אקשךן-אימה ברמה גבוהה מאוד, ולכן גם אפשר להגיד שזה משמעותית אחד מסרטי האימה הגדולים של השנים האחרונות. אז לגבי השאלה הבוערת שבטח הרבה חשבו עליה - כמה רלוונטי לעשות רענון על הסרטים האחרים בסדרה לפני שצופים בסרט זה? כמובן שמומלץ לצפות בכולם, אבל אם צריך לתעדף חשוב לדעת שיש הרבה יותר חשיבות לצפות מחדש בסרטי הפריקוול ("פרומתאוס" ו-""קובננט"), שהסרט מרפרנס ומתבסס עליהם באופן הרבה יותר משמעותי מאשר רביעיית הסרטים המקורית. אבל בעצם גם בסרט הראשון חובה לצפות כי הרפרנסים העלילתיים אליו מאוד חזקים וחייבים להבין באמת הרבה ממנו כדי להבין מה קורה ב-"רומולוס".
הסרט הזה מתרחש מבחינת סדר האירועים בין הסרט הראשון בסדרה לבין השני. כבר מהרגע הראשון שמים לב למשהו שקצת לקחנו כמובן מאליו ב"פרומתאוס" ו-"יקובננט" שהיו בעצם פריקוולים לסרט הראשון. קדמת הטכנולוגיה בפריקוולים מתקדמת יותר מזו שבסרטים הראשונים, מה שיוצר חוסר אחידות בין המכשור המטורף שבפרומתאוס, למשל, לבין המסכים העבים שבסרט הראשון. כאן, לעומת זאת, רואים שפדה אלוורז, שכתב וביים, לא רק ששם לב לזה בעצמו - אלא שמר על אחידות וזה מרתק. עד כמה שקולנועית יש לנו אמצעים לגרום לטכנולוגיה הזאת להרגיש מתקדמת יותר - משהו באווירה הרבה יותר קריפי כשהמכשור נראה כמו המחשבים שהיו לנו בילדות, אפילו אם גם הטכנולוגיה שלנו היום נראית הרבה יותר "אלגנטית".
כמו כן, הפן העמוק יותר והפילוסופי שהוצג לא מעט בסרטי Alien והופך אותה ליותר מסתם "סרטי אקשן חייזרים ורובים" חזק מאוד גם פה. מנקודת המבט שלא היתה קיימת באף אחד מהסרטים הקודמים - לא חסרות תהיות, חששות וגם יתרונות בהתפתחות של מה שהיום אנחנו קוראים לו AI וביקום שלהם נקרא "אנושות סינטטית". במונחים של ,World Building שמאד בולטים ב-2 הסרטים הקלאסיים הראשונים ובפריקוולים גם כן, הסרט ממשיך להרחיב את היקום הקולנועי של הסדרה בצורה מרתקת, ולמרות שחשבנו שראינו כבר הכל מצליח לתת ספין חדש לאלמנטים קיימים שהתבססו בסרטים האחרים, באופן שמשאיר כיוונים לסרטים עתידיים נוספים (הלוואי).
כבוד עצום למדע ולעקרונות פיזיקליים רבים שנשמרים בסרט הופך את החוויה של הצופה להרבה יותר מכילה. המצלמות בחדרים ללא כבידה מרחפים במצב "מתמיד" - בעגה הפיזיקלית למי שלמד קצת - יחד עם כל החפצים בחדר. התנועות אלגנטיות, בחלל אין סאונד - דבר שהמון (!) סרטי מדע בדיוני חוטאים בו. כל הדברים האלה ועוד מורגשים מאוד, גם למי שלא התעניין בפיזיקה מימיו, כי הם פשוט הגיוניים. המדע הוא הרי הבסיס, וההגיון בעולם טמון בתוכו.
הפעם בחרו בבנג'מין וולפיש, מתלמידיו האדוקים והותיקים של האנס זימר, להיות אחראי על המוזיקה בסרט. בשילוב מופתי של פסקול קצת יותר מסורתי שמרפרנס לסגנון המוזיקלי של הסרטים הישנים, לבין סאונד אלקטרוני עם סינתיסייזרים ופעימות באס - החוויה מתעצמת בניצוחו בצורה שלא בהכרח מורגשת בכל סרט.
מה שמביא לנקודה הבאה - לראות את הסרט הזה באולם איימקס זו חוויה מדהימה שאסור לפספס. נדירים סרטי האימה עטורי התקציב שמסוגלים לנצל את היתרונות של פורמט האיימקס על מנת להגביר את האפקט של הסרט על הצופה, והסרט הזה מצליח לעשות זאת בצורה יוצאת דופן. כל פריים ישר בפנים, והסאונד מקיף אותך מכל הכיוונים. הסאונד המרטיט והויזואליה המדהימה מנוצלים עד השיא על המסך הענקי, עם אפקלים מהשורה הראשונה, עיצוב תפאורה מרשים שנשאר קונסיסטנטי עם שאר סרטי הסדרה המוקדמים, ואווירה מעוררת אימה כבר מהרגע הראשון.
"רוּמולוס" הוא תוספת הכרחית דלסדרה שגם פותחת דלתות לעוד סיפורים. לא עוד סיקװל מיותר כלל וכלל. אפשר לומר בביטחון שהוא אחד הסרטים המעולים ביותר של השנה הזאת ובפרט סרט אימה די מושלם. אור נתן 5, דביר נתן 4, סגרנו עד 4.5.
