לפעמים הבית, כמקום פיזי ומטאפיזי, יכול להתפורר בלעדינו. זה בדיוק מה שקורה למילה (יבגניה דודינה, "בתים") בסרט הביכורים של אור סיני, שעשה את בכורתו בפסטיבל קאן אשתקד ולאחר מכן התחרה בתחרות הישראל של פסטיבל ירושלים. הסרט נפתח לאחר תאונת עבודה כאשר מילה, שהיא מהגרת שעובדת כעוזרת בית של משפחה עשירה, שבה לביתה בפולין ומגלה שהכל השתנה. בראש ובראשונה, בתה הצעירה קאשה (קתז'ינה לוביק בתפקיד ביכורים) נמצאת לקראת חתונה ובהיריון. אם זה לא הספיק, ביתה מתפורר ומתגלה כי בעלה בוגד בה.
למרות הקיצוניות במצבה של מילה, קשה שלא להתחבר עם ההצפה הרגשית העזה שהיא עוברת. "מאמא" מרגעיו הראשונים מבסס את האיפיון האישי הייחודי של מילה, ולמרות אישיותה הקשה, עדיין מדובר בדמות מאוד אמפטית. ניכר כי עברה גם הוא קשה, ושהיא מנסה לעשות ככל יכולתה לאפשר לקאשה לחיות חיים טובים משלה. כל זה קורה במהלך סיקוונס הפתיחה המתרחש בארץ, הנע בקצב מהיר וסוחף, ובאופן שמכניס את הצופה לתוך עולמה של מילה ולא מאפשר להסית מבט, גם לא לרגע. בכך "מאמא" הופך את משכו, המשתרע על פני תשעים דקות, לחוויה מטלטלת ובלתי מתפשרת במציאותיות שלה.
הלב הפועם של הסרט נמצא ביחסים של מילה וקאשה, המלאים באהבה דיסוננטית. בעקבות היעדרותה הממשיכה של מילה, ניכר כי היא רחוקה שנות אור מבתה. הדבר מתבטא הרבה מעבר לעדכונים על חייה של קאשה שמילה לא מודעת אליהם, אלא בחוסר התאמה ברמת האישיות. הדרך שבה מילה רוצה להעניק לבתה אהבה, ולדאוג לה, לא תואמת את הרצונות של קאשה. כל היופי הזה מתאפשר בעקבות הבימוי המבריק של סיני, שגם כתבה את התסריט, יחד עם ביצועים יוצאים מן הכלל של דודינה ולוביק. בזאת ראוי לשבח במיוחד את לוביק, משום שביצועה מצטיין גם לצד שחקנית מדופלמת כמו דודינה, על אף שמדובר בתפקיד ביכורים שלה.
מבחינת עשייה קולנועית, "מאמא" מצולם היטב וברובו הגדול ערוך בצורה מצוינת. הסרט משתמש היטב בקומפוזיציות יצירתיות ויפות הממחישות את מצבם הרגשי של הדמויות, ומנצל היטב את התאורה כדי להמחיש דרמה. עם זאת, העריכה ברת שיפור, משום שקצב העלילה של הסרט אינו עקבי, וישנם מספר חיתוכים קלוקלים המסוגלים להוציא אותך כצופה מהחוויה של הסרט.
עבור צופים רבים, ההגעה של "מאמא" כעת לבתי הקולנוע מלווה בזמן המתנה רב – עברה קרוב לשנה מאז השתתפותו בפסטיבלים. אך ההמתנה הייתה שווה, משום שמדובר בסרט ביכורים מוצלח ביותר. הוא מציג סיפור ייחודי ומעורר מחשבה, יחד עם תצוגות משחק נפלאות. אור סיני ללא ספק הוכיחה את עצמה כבמאית מוכשרת שמסוגלת להוביל סרט איכותי באורך מלא, ומכאן נותר לצפות בקוצר רוח לפרויקט הבא שלה.
