אחרי ההצלחה העצומה של "ברבי", חברת מאטל הבינה שיש בידיה מכרה זהב של דמויות שיכולות להיות שובר הקופות הבא. כמעט כל שובר קופות כיום טמון בנוסטלגיה ובמותג ידוע, ורואים את המאפיינים הללו כרכיבים להצלחה בטוחה בעיני הוליווד. לכן הבחירה לעשות רימייק ל"שליטי היקום", סרט מ-1987 המבוסס על סדרה מצוירת וצעצועים, נראית כאילו המטרה העיקרית שלה הייתה למכור צעצועים שנותרו מ-1983. סרט חדש היה רק עניין של זמן, אך בניגוד ל"ברבי" שהתחיל מנסיבות דומות, נדמה כי הוליווד לא הבינה מה הפך את הסרט המקורי לשובר קופות כה מצליח. הסרט החדש של "שליטי היקום" מתבסס בעיקר על פורמולות מוכרות שאולי היו הופכות אותו לסרט המצליח ביותר ב-2016, אך במונחי הזמן הנוכחי הוא בקושי מספק את הסחורה.
"שליטי היקום" עוקב אחרי אדם (ניקולס גאליצין, "מרימות"), נסיך לממלכה בשם איטרניה, שם הוא נער חלש וקטן ובנו של אביו המלך הנוקשה. אך אינו לבד: יש לו את חסותו של דאנקן (אידריס אלבה, "לות'ר"), יד ימינו של המלך, ואת טילה (קמילה מנדס, "משודרגת"), חברתו הטובה ביותר. לילה אחד נכבשת הממלכה בידי סקלטור (ג'ארד לטו, "מורביוס"), אותו נבל מוכר בעל פני הגולגולת, מה שמאלץ את אדם לברוח אל כדור הארץ עם "חרב הכוח" האלוהית. אדם מאבד את החרב ונתקע על כדור הארץ, ומכאן מתחיל מרדפו אחריה ומאמציו לחזור הביתה.
חשוב להבין שעלילה מעולם לא הייתה החלק המרכזי של זיכיון "שליטי היקום". הסדרה כולה נועדה למכור צעצועים, אולם סרט קולנוע פועל בפרמטרים שונים. מצד אחד ניכרת הערכה רבה לסדרת האנימציה המקורית: שמירה נאמנה על נראות הדמויות ועל העולם, ואף רמה מסוימת של התמסרות לעלילה. מצד שני, ההתמסרות חלקית בלבד, שכן לעיתים קרובות מדי יש קריצה למצלמה וירידה על דברים שיוצרי הסרט אינם מוכנים לקבל כרציניים או קולנועיים, או שהם פשוט רואים אותם כמגוחכים. מתסכל לצפות בסרט שאינו מוכן לאמץ את שורשיו במלואם. בנוסף, "שליטי היקום" שאל עמוד שלם מספרה של "ברבי" וניסה לשלב ביקורת חברתית על גבריות רעילה, אלא שהיא כמעט ואינה מקבלת התייחסות ראויה לפוטנציאל הרב שהיה גלום בה.
מבחינת משחק, רוב ההרכב מוצלח מאוד. ניקולס גאליצין, שנודע בעיקר מקומדיות רומנטיות, היה בחירה מצוינת לתפקיד אדם — חביב וכיפי, והמהפך שלו להי-מן מרשים, עוצמתי ומספק מאוד. קמילה מנדס בתפקיד טילה גם היא מוצלחת, עם כימיה טובה מולו ומול אידריס אלבה בתפקיד דאנקן. אפילו ג'ארד לטו עשה על הנייר עבודה טובה כסקלטור. מדובר בתפקיד המבוצע בעיקר דרך הקול, ועיוותי הדמות כה רבים עד שכמעט בלתי אפשרי לזהות שהוא המשחק. אולם הבעיה האמיתית היא שהסרט לא הצליח להחליט איזה נבל הוא רוצה שסקלטור יהיה: מאיים שרוצח דמויות לאורך הסרט, דמות פתטית המשתעלת בקול רעש ה"צחוק המרושע" שלה, או נבל מורכב ושייקספירי. הסרט מנסה את שלושתם בו-זמנית, ובכך הופך את הדמות לשטחית וחסרת עקביות.
מבחינה טכנית, הסרט בוים בידי טראוויס נייט, הידוע כאחד ממייסדי חברת לייקה ("קורליין", "קובו: אגדה של סמוראי"). נייט עשה עבודה מצוינת, והציג אסתטיקה חזותית המצליחה להחיות סדרת אנימציה בת ארבעים שנה. הסרט משלב שימוש מרשים באיפור עם אפקטים ממוחשבים וסצנות אקשן מוצלחות. נייט מוכיח כישרון עקבי בהחייאת דמויות פלסטיק לאורך הקריירה שלו (הוא ביים גם את "באמבלבי" ב-2018).
"שליטי היקום" מכניס לתוכו את כל המרכיבים הנכונים, אך המתכון עצמו שגוי ומסורבל. הסרט מודע לעצמו יתר על המידה ושוכח להתמסר פנימה. אך כשהוא אכן מתמסר למה שהפך את סדרת האנימציה לקאלט, הוא מהנה מאוד ומסוגל להחזיר אפילו את הצופים הציניים ביותר אל ימי הילדות. חבל שהסרט למד כל כך מעט מ"ברבי" בניסיון לבגר את הסיפור. הכוונה ברורה על המסך — אך הביצוע חסר.
